שמירה על בטיחותם של מחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה (ועל יבשותו)
התקנת מחממי אינפרא-אדום בחדר האמבטיה היא דבר שדורש זהירות רבה. יש שם אדים, טיפות מים ולחות גבוהה. בסביבה כזו, כל פתח קטן בחומרי הבידוד עלול לגרום לתקלות חשמליות. זה לא טוב. כדי לוודא שהכל יישאר בטוח, אנו משתמשים ברמת בידוד IP65, וכן בחומרי אטימה איכותיים בין המנורה לבין מקור החשמל.
התמודדות עם האדים
רמת הבידוד IP65 אומרת בעצם שהמכשיר עמיד בפני אבק ויכול לעמוד בפני זרמי מים. אך האויב האמיתי אינו רק טיפות מים – אלא גם הטל. האדים יכולים לחדור לתוך המכשיר ולהתגבש שם. אם הם יגיעו לקצוות החשמליים, הם עלולים ליצור חיבורים לא תקינים. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחומרי אטימה מסוג סיליקון ובחומרים עמידים בפני לחות בנקודות החיבור. המטרה היא למנוע חדירת מים.
אטימת חומרי הבידוד
אנו משתמשים בחוטים עם בידוד כפול ובמחזיקים עשויים קרמיקה כדי לוודא שהזרם יישאר במקומו הנכון. החיבור בין המנורה לבין המעגל החשמלי חייב להיות אטום לחלוטין. אני תמיד ממליץ על שימוש בחומרים עמידים בפני חום, שלא יישברו כשהמחמם עובר ממצב קר לחם. אם החומרים האלו יישברו, הלחות תגרום לתקלות. ולשכבת הגנה נוספת? תמיד יש להשתמש במגן RCD או GFCI. אם יהיה גם חור קטן, המגן ינתק את החשמל בתוך שניות ספורות. עדיף להיות בטוחים.
החסרונות של עיצובים אטומים
יש כאן סיבוך אחד: חומרי אטימה איכותיים מסייעים לשמירה על הבטיחות, אך הם גם עלולים לגרום להצטברות חום. מכיוון שמכשירים ברמת IP65 אינם כוללים זרימת אוויר טבעית, החלקים הפנימיים שלהם נהיים הרבה יותר חמים מאשר במחממים רגילים. יש לוודא שחומרי הגלם שמהם עשוי המכשיר עמידים בפני חום כזה. אם הפלסטיק או המתכת ייעוותו, חומרי האטימה יישברו. אני ממליץ להשתמש בחוטים עשויים פלורופולימרים עמידים בפני חום. בצורה כזו, חומרי הבידוד לא יימסו עקב החום שנוצר במכשיר. זה פשוט, אך זה יציל אתכם מאסון.