כיצד למנוע קצרים במחממים באינפרא-אדום בתנאי לחות גבוהה
אם אי פעם השתמשתם במנורות אינפרא-אדום בחדר אמבטיה לח או באכסניית בעלי חיים, אתם יודעים מה זה אומר. אדי המים פוגעים במנורה החמה, והם מתקררים לנוזל – כך נוצרת אווירה של לחות שעלולה לגרום לקצרים בין החלקים השונים של המנורה. ברגע אחד הכל בסדר, וברגע הבא יש קצר והמפסק נכבה. זו בעיה רצינית.
כיצד למנוע את הדליפות
כדי לשמור על בטיחות, יש להימנע משימוש בשקעים שנמצאים בתנאי אוויר פתוח – הם לא יעילים כשיש לחות גבוהה. במקום זאת, יש להשתמש במארזים אטומים ובחיבורים מיוחדים. ניתן לחשוב על זה כעל חומר שמאפשר לאטום את החלקים השונים של המנורה. אנו מאטמים את החיבורים בין החוטים לבין החלקים השונים של המנורה באמצעות סיליקון או אפוקסי בעלי עמידות גבוהה לחום. כך נמנעת החדירה של מים ונמנעת בעיה. אך יש דבר אחד חשוב: יש לבדוק את רמת האטימה של החיבורים. אם האטימה אינה טובה, המנורה עלולה להישרף או שהמפסק ייפגע. זה פשוט מאוד.
הציוד שבאמת עובד
אנו משתמשים בזכוכית קוורץ לייצור רכיבי החימום, מכיוון שהיא אינה נשברת גם בתנאי טמפרטורות קיצוניות. אך הביטחון האמיתי נובע מהחוטים שמחברים את הרכיבים השונים של המנורה. אנו משתמשים בכבלים עמידים לחום, עם שכבת הגנה כפולה. למה? כי במציאות, הכבלים נחשפים לחומרים שונים, נשחקים וכו’. עם שתי שכבות הגנה, אם השכבה החיצונית נפגעת, השכבה הפנימית עדיין מוגנת. ותמיד, תמיד, יש להשתמש בחיבורים מיוחדים שמאפשרים לזרם לצאת אל הקרקע. כך לא יהיה סיכון שמישהו יקבל שוק.
החיסרון
יש חיסרון אחד: האטימה של המנורה גורמת לה להיות גדולה יותר. מנורה שאטומה לחלוטין תתפוס הרבה יותר מקום מאשר מנורה רגילה. בנוסף, האטימה גורמת לחום להצטבר סביב המנורה. אם לא נדאג לאוורור, החום עלול לגרום לנזק לרכיבים השונים של המנורה. יש לוודא שהמנורה מאפשרת זרימת אוויר תקינה. אם נאטום את המנורה יותר מדי, ללא התחשבות באופן שבו החום יוצא, החומרים שמאטמים את המנורה עלולים להימס עם הזמן. זו בעיה שצריך לפתור.