כיצד להשיג חום מתאים לתיקון זכוכית בשטח
אם ניסיתם אי פעם לבנות מכשיר לתיקון זכוכית, אתם יודעים עד כמה זה מאתגר. בעצם, אתם צריכים להילחם בשני חזיתות: אין לכם מספיק מקום לעבודה, והכוח החשמלי שיש לכם מוגבל מאוד. אי אפשר להביא תנור תעשייתי ענק למקום העבודה.
זו הנקודה שבה נכנסים לתמונה גלי אינפרא-אדום באורך גל קצר. הם מאפשרים להעביר כמות גדולה של אנרגיה תרמית לנקודה קטנה, מה שמאפשר להגיע לטמפרטורות הדרושות במהירות, בלי צורך במכשירים ענקיים כמו מקררים.
הזנת אנרגיה למרחבים קטנים
בדרך כלל, כשמקטינים את מערכת החימום, יורדת כמות הוואטים שהיא מספקת. זו סיטואציה מתסכלת. אבל יש פתרון: אנו משתמשים בצינורות הלוגן מקוורץ בעלי צפיפות גבוהה. על ידי כוונון נכון של החוטים ושל תכולת הגז, אנו יכולים להגיע לכמות גדולה יותר של וואטים לכל מילימטר. כך ניתן להשיג את החום הדרוש לעיבוד הזכוכית, ובו זמנית המכשיר נשאר קטן מספיק כדי להתאים למכשירי יד.
פרטים על החומרים
אנו משתמשים בקוורץ בעל טוהר גבוה לייצור הצינורות. למה? כי אין צורך שהצינור יקלוט את החום – רוצים שהאנרגיה תגיע ישירות לפני השטח של הזכוכית.
ואם אתם עובדים על סירה או בסביבה לחה ומלוחה, עדיף להשתמש בצינורות מצופים. הם מגנים על הצינור מפני קורוזיה, ויכולים לשנות את ספקטרום הפליטה כדי שיתאים יותר למצב העבודה.
אזהרה חשובה: אל תשתמשו בחיבורים רגילים. הם יימסו. חייבים להשתמש בחומרים עמידים בפני חום.
החסרונות
כל החום הזה כרוך בעלויות. המנורות האלו פולטות חום רב מאוד. אם המכשיר שלכם אינו מסוגל לפלוט את החום הזה, המערכות החשמליות שלכם יינזקו. חייבים לוודא שמאווררי הקירור או מערכות הקירור שלכם מסוגלות לעמוד בעומס של המנורות.
כמו כן, יש לשים לב לצריכת החשמל. מנורה קטנה אך בעלת עוצמת חימום גבוהה יכולה לגרום לעומס גדול על המערכת החשמלית. אם לא תנהלו את הזרם הזה כראוי, המערכת החשמלית שלכם עלולה להינזק.