שמירה על מחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה – ועל בטיחות המשתמשים
בואו נהיה כנים: חדרי אמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים בכל מקום, ולפעמים גם מים שנופלים ישירות על המכשירים. זו סיבה לאסון אם לא נהיה זהירים – מים וחשמל לא מסתדרים יחד.
כשאנו בוחרים נורות חימום באינפרא-אדום לשימוש בחדרי אמבטיה, אנו לא מתעסקים כל כך ברמת החום שהן יוצרות, אלא דווקא ברמת הבידוד שלהן.
המאבק נגד לחות
העניין עם אדי המים הוא שהם מחפשים דרך להגיע למקומות שאליהם הם לא אמורים להגיע. הם עוברים על פני המשטחים ויוצרים “גשר” שדרכו החשמל יכול להגיע לשם. זו הסיבה שקורים קצרים או תקלות אחרות.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים במעטפות קוורץ מאוטמות ובחומרי בידוד קרמיים איכותיים. חומרים אלו לא רק מתמודדים עם הלחות, אלא גם נשארים לא מוליכים חשמל, גם כשהאוויר ספוג במים. חשוב שהזרם החשמלי יישאר מנותק מהמעטפת החיצונית.
המקומות בהם קורות בדרך כלל תקלות
רוב התקלות קורות בנקודות החיבור. זו הנקודה החלשה ביותר.
אם משתמשים בעיצוב פשוט של נקודות חיבור, האדים יפגעו בהן עם הזמן. זה קורה לאט, אבל זה קורה. לכן אנו משתמשים בנקודות חיבור מוגנות ובחומרי בידוד שמונעים את חדירת המים.
טיפ נוסף: בחרו חוטים מצופים בזהב או ניקל. הם מונעים חמצון, כך שהנורה לא תישרף מוקדם מדי בגלל חומרים שנוצרים בנקודות החיבור.
אמצעי הבטיחות
בואו נהיה כנים: אין בידוד שיכול להיות מושלם לנצח.
חשבו על הלחץ על צינור הקוורץ – הוא עובר מטמפרטורות קרות מאוד ל-600°C ברגע אחד. לאורך עשר שנים, שינויי הטמפרטורה האלו יכולים לגרום לסדקים קטנים.
לכן, אי אפשר להסתמך רק על הבידוד. חייבים לחבר את המכשיר למערכת ייעודית להפחתת החשמל החשוף. אם הבידוד נפגם, חייב שהזרם החשמלי יגרום לכיבוי מיידי של המכשיר. אי אפשר שהמעטפת החיצונית תהיה חשמלית בזמן שמישהו עומד בשלולית.
אנו מבדקים את המכשירים בתנאי לחות של 95%, ומוודאים שהזרם החשמלי נשאר תחת 0.5mA. אבל זכרו: הבידוד הטוב ביותר חסר תועלת אם החיבורים לא טובים. חייבים לחבר את המכשיר למערכת ייעודית, לבדוק את רמת ההגנה שלו, ואז הכל בסדר.