כיצד להתמודד עם אותן נקודות קרות בכלי זכוכית מורכבים
אם עבדתם אי פעם עם כלי זכוכית בעלי צורות מוזרות – עם חללים עמוקים, צווארים צרים או עקומות לא סדורות – אתם יודעים כמה מעצבן זה. בתנורי חימום רגילים, האוויר החם לא תמיד מגיע למקומות הנכונים. הוא מחסים את אותם אזורים, מה שגורם לחלוקה לא אחידה של החום בחומר, ובסופו של דבר לסדקים בחומר בזמן הקירור. זו סיוט.
כדי לפתור את הבעיה הזו, אנו מפסיקים להסתמך על האוויר ומשתמשים בלמפות אינפרא-אדום לחימום האזורים האלו ישירות.
למה קרינה עובדת טוב יותר כאן
חשבו על זה כך: חימום באמצעות אוויר דומה לניסיון לחמם חדר באמצעות מאוורר. לעומת זאת, למפות אינפרא-אדום דומות יותר לשהייה בשמש – הן פולטות קרינה אלקטרומגנטית שחודרת לתוך הזכוכית והופכת לחום מיד.
בדרך כלל אנו משתמשים בצינורות הלוגן מסוג קוורץ, מכיוון שהם מסוגלים להעביר הרבה אנרגיה בשטח קטן. על ידי כוונון נכון של הצינורות, ניתן לחמם את האזורים האלו שהתנור הרגיל לא מסוגל לחמם.
הפרטים החשובים
כשאנו מתקינים את הלמפות האלו, הכל תלוי בכמות החום שאנו רוצים להעביר לזכוכית. בדרך כלל אנו משתמשים בצינורות בעלי הספק גבוה, עם חיבורים מסוג R7s או SK15. למה? כי כשהצינורות נשרפים, רוצים להחליף אותם במהירות, ולא לבזבז שעה על חיבורים מחדש.
אנו מעדיפים קרינה בגלי אינפרא-אדום קצרים, מכיוון שהזכוכית סופגת אותה הרבה יותר מהר מאשר קרינה בגלי אינפרא-אדום ארוכים. כך העבודה נעשית מהר יותר.
דברים שצריך לשים לב אליהם
אבל חשוב לזכור שאי אפשר פשוט לחמם את הזכוכית בחום גבוה מדי. אם עושים זאת, עלולה להיווצר שוק תרמי שיהרוס את החומר.
כדי לשמור על בטיחות, כדאי לשלב את הלמפות עם בקרי PID מדויקים ותרמוקפלים שיגיבו מהר. חשוב גם לזכור שלמפות אינפרא-אדום יש הרבה חום שהן פולטות. אם לא מחזקים את מערכת הקירור של המכשיר, האלקטרוניקה שלו עלולה להיהרס.
כשמגיעים לאיזון הנכון, ניתן לשמור על טמפרטורה קבועה בכל חלקי החומר, ללא קשר לצורתו. כך ניתן לוותר על ההערכות הארגיטמטיות, ולהפסיק לדאוג לגבי הסדקים הנסתרים.